בילי. 30. כן. 30. מה הקשר 30? אני בכלל מרגישה בת 28. או 27. אולי 26? לא. 26 לא. זה משנה? לא באמת. גם ככה עוד שנה זה כבר לא יהיה עדכני.

 

אני בכלל אקדמאית. תואר ראשון בתקשורת ולימודי עבודה, תואר שני בתקשורת. במשך שנים שאפתי אקדמית – דוקטורט, פרסומים בז׳ורנלים, קריירה על תקן במסלול לקביעות, לחקור, ללמד ולהנחות סטודנטים.

​

אני מרגישה שבשנים האחרונות, זרקתי את עצמי לגמרי לתוך האקדמיה. זנחתי לגמרי תחומי עניין אחרים שהיו לי, הבריאות הועברה לצד, גם קשרים עם חברים ומשפחה ברובם התפוגגו כלא היו.

 

נפל לי האסימון שאני צריכה לחזור ולהתמקד בעצמי. לא רק בגרסה האקדמית של עצמי שניסיתי לבנות, אלא בעצמי הכוללת. לתת לעצמי זמן לנוח, ולגלות מחדש תחביבים שנטשתי, ולנסות דברים חדשים. פשוט להשאיר את האקדמיה בצד לרגע, ולראות מה יקרה.

​

רק מלקרוא תוך כדי שאני כותבת, אני גם קולטת עד כמה אני צריכה לשחרר ממנה. לא חשבתי לספר לכם שכתבתי בלוגים וניהלתי אתרים בעבר, שפעם מזמן רציתי להיות שחקנית, ואז זמרת יוצרת, ששרתי שנים במקהלה ולמדתי פיתוח קול וגיטרה...

​

בקיצור, זו אני. כרגע. בגיל 30. שעדיין לא מרגיש כמו גיל 30. כשהחלטתי לפתוח בלוג לפאן. מעניין אם אעדכן את הפוסט הזה עוד כמה שנים, או שאשאיר אותו כאן למזכרת. נחייה ונראה :)